השלמת בגרויות
זה קורה לרוב בגילאי העשרים המוקדמים : השלמת בגרויות. מי מאיתנו לא עסק בזה בעצמו או מכיר מישהו שנדרש לבצע השלמת בגרויות ?
נושא זה הנו אחד הנפוצים בתחום הלימודים בישראל. השיטה הישראלית פועלת כך שישנן 12 שנות לימוד [ א' – י"ב ] אשר בסופן נערכים מבחני הבגרות. הצלחה במבחני הבגרות מעניקה למסיים תעודת בגרות, זוהי התעודה אותה נדרשים להציג כחלק מתהליך הקבלה ללימודים גבוהים או אקדמיים בישראל.
לא כל בוגר י"ב הצליח לזכות בתעודת בגרות – ובפועל לא כל אחד בוגר י"ב. לזה נועד מנגנון השלמת בגרויות : היכולת להשלים את מבחני הבגרות החסרים לאחר הצבא במטרה לזכות בתעודת בגרות ובשילוב עם מבחן פסיכומטרי לאפשר קבלה ללימודים, הלאה בהמשך הדרך האקדמית לעתיד.
השלמת בגרויות היא דבר קל ופשוט לביצוע. כולנו זוכרים את החששות הטבעיים המקננים בקרב תלמידי התיכון מפני המבחנים הללו – אך חששות אלו מקומם אכן בתיכון, שכן בגיל בוגר מתרחשים מספר דברים ההופכים השלמת בגרויות לתהליך פשוט ומוצלח, מספר פרמטרים אוניברסאליים שניתן לזהות.
ראשית, הגיל הבוגר יותר של התלמידים מלווה ביכולות מפותחות יותר בתחום המנטאלי והקוגניטיבי. תפישת החומר הלימודי שונה, עיכולו, פענוחו ושיטות הלימוד – כל אלו אינן מאפיינות ילד תיכון מתבגר בן 16-17 כי אם אדם שקול ובוגר יותר, לרוב בגיל המכונה כאן בישראל "אחרי צבא" והלאה [ לפעמים גם "אחרי הודו"].
גיל זה מצטרף למסגרת אחרת, ייעודית עבור השלמת בגרויות – בתי ספר מקצועיים ומכונים שכל תכליתם היא סיוע בהשלמת הבגרויות. הלימודים כוללים אך ורק חומרים הרלוונטיים למבחן הבגרות, ללא כל החומרים הנלווים בגילאי ובמסגרת בית הספר התיכון. המיקוד הוא פן אחד אשר משלימה אותו השיטתיות.
בשיטות המשוכללות המוצעות כיום מצליחים המכונים היעודים להשיג אחוזים מדהימים של הצלחות ושל ציונים גבוהים. אין כאן השוואה שכן המדובר כבר בתלמידים בראש, בגיל ובמטרה אחרת משהיו בתיכון.
